יש בי אהבה והיא תנצח...

[merchavia]

לילה, ותכף ארדם לי לשעתיים-שלוש שעות השינה היומיומיות שלי... אבל דחף פנימי לא מניח לי, מן שקיקה בלתי מוסברת לכתוב, לבטא קצת ממה שעל לבי...

התסכול, הכאב, היאוש, הצער ובעיקר... החוסר אונים.

 

ושוב, כמו תמיד... גם טור זה קשור למחאה...

אז מי שנמאס לו כבר לקרוא טורים שלי, מוזמן בכל עת לפרוש כנפיים ולהמשיך לנושא הבא,

במקום לקרוא עוד "בלה בלה בלה" וקצת זיוני שכל של סטייקית טיפוסית...

 

אני לא יודעת מה יעלה בגורל המחאה הזאת....

למען האמת, על אף התעקשותי להאמין שאכן היא תצליח, יש בי לא מעט ספקות בעניין...(סטייקית או לא?)

 

האם היא באמת תצליח לשנות משהו, לגרום לזעזוע כלשהו, להשיג הד ציבורי ו...

כמו שאומרים, להרשם בדפי ההיסטוריה?!

כי זה לא לוני, ולא תאומים, ובטח שלא גברי לוי (או איצ'ה)... זה כולנו,

כל הישראלים, כל מי שמגדיר עצמו כישראלי, וכל מי שנוהג על פי סטטוס זה...

אלה שממש לא קשה לזהות אותם בחו"ל (וברוב המקרים, בארועים בעלי קונוטציה שלילית), אלו שגאים במנטליות שלהם, שמתפארים ביחודיות שלהם, שמזדהים יותר מכל עם המדינה שלהם (פטריוטים!).

 

השאלה היא לא אם משהו ישתנה בקרב אוהדי הכדורגל בישראל, אלא אם בקרב האוכלוסייה הישראלית כולה. נורמות ההתנהגות, היחס זה לזה, הנימוסים, הלכי הרוח, המנטליות, חוסר הסבלנות, חוסר הכבוד, אול אינקלודד...

וזה רבותיי, לא ישתנה.. ממש לא.

 

ואתם שואלים למה אני חושבת ככה? כי...

 

כי אנחנו אפשרנו לבעלי ההון לעשוק אותנו, להנחית עלינו מכה ועוד מכה, להעלות בהדרגה את מחירי הכרטיסים, המנויים, ובימים טרופים אלו- את מחירי הצפייה בשידורי הכדורגל (והספורט בכלל) מהטלוויזיה, דהיינו (קרי, כלומר, פיסטוק), הפיי פר וויו.

אני זוכרת את עלייתו של ערוץ 5+ לאוויר... אני זוכרת כמה שזה עורר את זעמי... הכניעה הזאת, הקבלה הזאת שזה משהו הכרחי ויעיל, כי הרי ברור שכל מכה, מביאה לאחת קשה יותר, כואבת יותר, מורטת יותר ויותר עצבים.

 

כי אנחנו הפכנו את מדינתנו למדינת משטרה...

 

כי אנחנו הבאנו את הקללות למגרשי הכדורגל, את הגזענות, האלימות, הברוטליות, הבוטות והגסות, את שריקות הבוז, את שירי השנאה (והנאצה אצל קבוצות מסויימות... ואתם לא זקוקים לרמז כדי לדעת למי התכוונתי)

 

כי אנחנו אפשרנו לאחינו שלנו, בשר מבשרינו, להכות אותנו, רוב הפעמים על לא עוול בכפינו, סתם כך, על מנת שיסומן להם "וי" נוסף בטבלה המרגשת שלהם (טוב נו... את זה המצאתי, אבל עד המוות הגזמה).

 

והופ....קבלו התהפכות (כולם יחד: סטייקית, סטייקית, סטייקית)

 

ואנחנו אלו שהחליטו שנמאס, שהפסיקו להרים ידיים בתנועות הכנעה,שהבהירו כי נמאס להם להגיד "וולקאם" ולקבל עוד צ'אפחה בעורף ועוד סכין בלב, שהרגישו שהיריקות האלו, הן ממש לא גשם; שהרגישו מבוזים, מושפלים, אינפנטילים, מקבלי המרות, אלו הממשיכים וכאילו מזמינים את המכה הבאה.... למה לא?! בכיף... התרגלנו...

 

ואנחנו אלו השחורים, המוחאים, השונים, המתנגדים, הרואים דרך אחרת, דוגלים ברעיונות אחרים, עומדים על שלנו, לא נכנעים לאף גורם מאיים, לא מוותרים, לא נשברים, ולא מפסיקים להאמין...אחחח כמה שהאמונה חשובה.

 

אנחנו אלו הלוחמים למען שינוי, כי בלי שינוי, יודעים אנו שעתידנו יראה שחור משחור...

 

אנחנו אלו הרוצים לחוות שוב את הכדורגל של פעם (נו...אל תהיו קטנוניים, גם לי סיפרו סיפורים!), את השחקנים ששחקו אך ורק למען הסמל, את הווינריות, מכביזם, נשמה, אופי, שיער ארוך, בגדים צמודים ובעיקר... יכלו לקרוא למשחק הזה כדורגל, ולא שכונה.

אחחח...פעם היתה פה רמה (ואני לא מדברת על הפועל בלפוריה).

 

העניין הוא, שהמחאה הזאת, גם אם תצליח... ספק אם תשאיר חותם.. למה?

כי זו המנטליות הישראלית... להרוס כל דבר טוב, לשכוח מהר, לזכור את החסרונות/מגרעות ובעיקר... לשנוא.

 

אבל "יש בנו אהבה והיא תנצח", נכון???

 

אז יאללה... רוצים שינוי? דאללה!

 

לא לוותר, לא להכנע, לא להשבר

כי קומץ שחור נתפס גם ככתם... וכתם, טבעו שנעלם... השאלה היא, אם יעלם מעצמו... ולא חבר'ה, הכתם הזה ישאר על הקיר, ישאר בתודעה, ירשם בדפי ההיסטוריה. הכתם השחור.

 

*אנחנו= אנשי המחאה השחורה.

 

ואני לא כותבת כדי לרגש... אני כותבת כי כואב לי, ורוצה להאמין שלכם לא... סליחה אם פגעתי במישהו...

[ג'וני מוזס]

דהיינו (קרי, כלומר, פיסטוק)

רק בגלל זה היה שווה לקרוא את כל הטור הזה

 

אבל כמובן שגם כל השאר זהב...

אל תישברי - גם אם כואב לך... התחושה שיכולה להיות לך בסופו של דבר... עם עוד קצת מאמץ... תהיה שווה את כל הכאב והסבל... מבטיח!

 

מרחביה אישה מרגשת...

 

ואני עדיין משום מה לא יודע מי את

[Guy]

טור מעניין שלמעשה מציג במקביל 2 נקודות מבט.

 

מצד אחד,

יש את אלו שמעדיפים לתת לייאוש להשתלט עליהם,

כאשר הם מעדיפים להסתמך רק על העבר ולהתמקד במנטליות הישראלית ובפסימיות התמידית הזו.

 

ומצד שני,

יש את אלו שמאמינים בעצמם, שרוצים לשנות, שמסתכלים קדימה אל העתיד עם תקווה ויודעים שעם המון אמונה אפשר לשנות דברים.

לפעמים המרחק בין תסריט אופטימי לבין המציאות הוא לא רחוק.

 

ושימו לב שאני לא מתייחס רק למחאה.

אלא לחיים בכלל.

 

אם רק תאמינו... האהבה תנצח.

[ג'וני מוזס]

לפעמים המרחק בין תסריט אופטימי לבין המציאות הוא לא רחוק.

איש גדול אתה...

ומי כמוני יודע את זה... אחרי שעברתי ב- 31.5.2003 תסריט אופטימי שחלף לי בראש הרבה הרבה זמן...

[קלימרו]

מרחביה כל הכבוד...

[ענבר]

אךךךךך אהובתי, שתהיי לי בריאה (((:

 

מפתיעה ומרגשת כל פעם מחדש...

[אלון קלקה]

טור יפה !

[Jolly Roger]

אחח יא מרגשת

ולמה התכלית, נשמעת לי מוכרת?

[Official Boogli]

את הגישה בנוגע לרצון של לשנות ולעצב את הכדורגל מחדש ולהילחם עליו שלא יילקח מאיתנו כתבת בצורה מצויינת.

 

אבל אל תהיו תמימים, אנחנו לא המצאנו את הקללות בכדורגל - או בעולם בכלל

 

פושעים, גנבים, רמאים, ספסרים, וחוליגנים היו מאז ומעולם, א"י מאז ומתמיד הייתה תחת שלטון

 

אוליגרכי (צבאי), בין אם זה מדינה משטרה כיום, ובין אם זה בימי קדם בשלטון של עמים שונים עלינו.

 

גם אם היינו רוצים לעשות משהו בנוגע לספורט 5 פלוס, ולא נראה לי שאת רוב הקהל הצהוב זה מעניין בגלל

 

שרוב הקהל הצהוב מתעניין רק בקבוצה שלנו ומבחינתו "מוות לאירופה", גם אם היו מנסים למחות, זה לא היה

 

מועיל או משנה דבר, זה לא שהורידו את השידורים והלכו הצופים והביאו מחאה להראות מה רצונם,

 

לקחו את הזכויות שידור חילקו אותם בין 2 ערוצים, ומי שרוצה לצפות בכולם - שישלם, זכותם, אלו הזכויות שידור שלהם.

 

בזה שאב ובנו עומדים מחוץ למגרש כדורגל ומקבלים מכות מאוהדי קבוצה יריבה, מי אשם? האב והבן? נו ב'מת.

 

אנחנו לא המצאנו את המכות, השריקות, והאלימות במגרשי הכדורגל.

 

 

אנחנו - הקהל הצהוב הוא הקהל היחידי שקם ושינה את תרבות הכדורגל בישראל, תראי איזה שינוי מטורף נעשה בארץ,

 

אחד האוהדים של מכבי פ"ת צעק במגאפון במשחק נגדנו "נו כבר! כולם לעודד אחרת נפסיד, חייבים לתמוך בקבוצה".

 

הקריאה הזאת כיום נשמעת מוכרת ביותר, לפני 4 שנים, מישהו כזה היה אוכל מכות רצח ואחר כך היו צוחקים עליו עד

 

סוף ימיו במגרשי הכדורגל, אנחנו שינינו את התרבות במגרשי הכדורגל, וכעת אנחנו - הקהל הצהוב הולך לשנות

 

את היחס לאוהדים של הקבוצות השונות, קודם כל זכויות לנו, ולאחר מכן כדבר שיתפשט בכל הארץ, אצל כל הקבוצות.

 

(דיברתי כמובן מנוקדת מבט של אוהד מכבי, שמצטער אבל לא מסכים עם הקביעות שלך כי אנחנו הבאנו ת'אלימות למגרשים).

 

 

קבלי ח"ח על הטור , ומי יתן והוא יהיה אחד מבין רבים.

 

נ.ב - מוות לכותרות אדומות

[merchavia]

תודההההההההה מרגשים כולכם

דן- קיבלת את ההוכחה ש...אני כתבתי קודם אז..

 

בקשר למה שכתבת מר א',

א- תודה

ב- לא אמרתי שאנחנו המצאנו הכל, אלא שגם לנו יש חלק בכך... ואתה לא יכול להכחיש זאת.

ג- בקשר ל-5+, אתה צודק...

ד- תראה לי איפה רשמתי שאבא והבן אשמים בכך שהותקפו...

ה- את מה שאני חושבת על השחקן כבר רשמתי בטורי הראשון... וכן, כמוך, גם אני ציינתי כי השחקן הביאו למהפכת העידוד בישראל...

ו- אני עדיין חושבת שגם לנו יש חלק באלימות במגרשי הכדורגל... אולי חלק מזערי, אבל גם אנחנו לא טלית שכולה תכלת... [סליחה..]

 

נ.ב.

מר מוזס (ניר שלום?!), אמממ... כמו שהבטחתי לקלימרו, הנה אני מבטיחה גם לך

[OZZIE WRIGHT]

לא לוותר, לא להכנע, לא להשבר

כי קומץ שחור נתפס גם ככתם... וכתם, טבעו שנעלם... השאלה היא, אם יעלם מעצמו... ולא חבר'ה, הכתם הזה ישאר על הקיר, ישאר בתודעה, ירשם בדפי ההיסטוריה. הכתם השחור.

.

מרגש

[צפונית]

(ואני לא מדברת על הפועל בלפוריה)

אימפריה